קטגוריה: כללי

אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה נַעֲרָה בְּמִשְׁקָפַיִםשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קְצָת מְטֻשְׁטָשׁתָּמִיד רָאוּ אוֹתִי חָזָק, בָּרוּרזֶה לֹא קַל, אֲנִי מֻתָּשׁ

אִם הָיָה לִי עוֹד שָׁבוּעַהָיִיתִי מַגִּיעַ מוּכָןמַפְצִיץ בַּמִּבְחָןכְּלוֹמַר מוֹצִיא צִיּוּן רֶצַחכּוֹתֵב אוֹתוֹ עַל הַמֵּצַחהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי: אֵיזֶה טִיל!בִּשְׁבִיל הַכֵּיף הָיִיתִי פּוֹתֵר עוֹד תַּרְגִּילוּמִתְגַּיֵּס בָּטוּחַ לַסַּיֶּרֶת(אֵין שׁוּם אוֹפְּצִיָּה אַחֶרֶת)וְגַם שָׁם הָיִיתִי תּוֹתָחיַעֵנִי שְׁפִּיץ, תֵּן כִּיף יָא אָחאִם רַק הָיָה לִי עוֹד שָׁבוּעַ

הוּא מוֹשֵׁךְ בִּשְׂעָרָהּ.לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדוּ הַהַפְסָקוֹת.לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדָה הַשֶּׁמֶשׁ.הִיא מִתְחַמֶּקֶת,וּמִתּוֹךְ הַהִתְחַמְּקוּת הַזּוֹ,שֶׁהִיא אַחֶרֶת בְּכָל פַּעַם,מַגִּיעַ הַחִבּוּק הַנִּפְלָא. במגמת מחול, מול מעבדת פיזיקה,מלמדים ריקודים אחרים לגמרי.

אולי הספר "יא חתיכת",אוסף מאויר בן מאה ושבעים עמודיםשל התבטאויות לא אוהדותבארבעים ושמונה שפותמאת הסופר הדני אולף קירסקן,הוא החתיכה החסרה בתוכנית הלימודיםכדי להכין את ילדינו הצעיריםלמאה העשרים ואחת.

יֵשׁ מוֹרִים שֶׁדּוֹמִים לְקֻפְסָה וּמוֹרִים שֶׁדּוֹמִים לְעָנָן, מוֹרִים רְחוֹקִים כְּמוֹ יָרֵחַ וּמוֹרִים מַחְנִיקִים כְּמוֹ עָשָׁן. יֵשׁ מוֹרִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם וּמוֹרִים שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹדְעִים, מוֹרִים אַמִּיצִים כְּמוֹ מַפְתֵּחַ וּמוֹרִים כָּאֵלּוּ אַבָּהִיִּים. יֵשׁ מוֹרִים שֶׁדּוֹמִים לְסֻכָּה וּמוֹרִים שֶׁדּוֹמִים לְצֵל, מוֹרִים עִם כִּוּוּן מְאוֹד בָּרוּר וּמוֹרִים עִם שֵׁם מְבַלְבֵּל. יֵשׁ מוֹרִים שֶׁהֵם רוֹקֶנְרוֹל וּמוֹרִים שֶׁשָּׁרִים 'וַיִּקְרָא', מוֹרִים בְּהִירִים כְּמוֹ…

נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַכִּתָּהבְּשָׂדֶה סָמוּךְ נִקְצְרָה חִטָּההִתְיַשַּׁבְתָּ בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָהעָנִיתָ תְּשׁוּבָה נְכוֹנָהנִגַּשְׁתִּי אֵלֶיךָ בַּהַפְסָקָהשָׁאַלְתִּי אִם קִבַּלְתָּ מַכָּה עוֹד דְּבָרִים שֶׁלֹּא קָרוּ:הַשֶּׁמֶשׁ לֹא שָׁקְעָהשַׂר אֶחָד כִּמְעַט הִתְפַּטֵּרסִמְכוּ עָלֵינוּ, נְתַחְקֵר

שִׁעוּר רִאשׁוֹן, כִּתָּה חֲדָשָׁהנָתַתִּי הַרְצָאַת פְּתִיחָה מַרְעִישָׁה:מָתֵמָטִיקָה תִּשָּׂא אֶתְכֶם אֶל עַלאַתְּ תָּעוּפִי, אַתָּה תָּעוּף גּוֹזָלהִיא תַּעֲנִיק לָכֶם קַרְקַע יַצִּיבָהפָּחוֹת שִׂנְאָה, יוֹתֵר אַהֲבָה(וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה 'אֲנִי מַאֲמִין'אֶל הָעֵינַיִם מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין)בְּסוֹף הַשִּׁעוּר נִגַּשׁ אֵלַי תַּלְמִיד:יָשַׁנְתִּי חָזָק, אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ יָדִיד

כָּתַבְתִּי הֶעָרַת מַעֲקָב:הַתַּלְמִיד לֹא אָדִישׁ אֲבָל גַּם לֹא נִלְהָבמִמִּשְׁפָּט פִּיתָגוֹרָס לְמָשָׁל, וּבִכְלָלנִדְמֶה שֶׁהוּא קְצָת מְרַחֵף מֵעַלכָּל הַתֵּאוּר הַזֶּה, הַמִּלּוּלִישֶׁל גִּלְגּוּל נִשְׁמָתוֹ אֶל גִּלְגּוּלִיאַתָּה חָכָם אַתָּה אָהוּב, כָּתַבְתִּי, שָׂמֵחַ וּבָרִיאמַבְטִיחַ שֶׁנֵּצֵא לְהִתְפַּעֵל מִלֹּעַ הָאֲרִיאַתָּה מֵבִין אַתָּה יוֹדֵעַ, שְׁנֵינוּ כָּאן יַחַדמְנַסִּים לְהַשְׁאִיר בַּצַּד אֶת הַפַּחַד

פִּתְאוֹם קָמוּ תַּלְמִידִיםפָּצְחוּ בְּמַנְגִּינָה וּמִלִּיםסִמְּנוּ עִם הַיָּדַיִם לֵבלֵאמֹר אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אוֹהֵב הוּא הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לַתִּיכוֹןכִּי מִשְׁפַּחְתּוֹ פֻּנְּתָה מֵהַצָּפוֹןוְאָסַף חָבֵר וְעוֹד חֲבֵרָהבְּחִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ וּקְרִיצָה מְהִירָהכַּדּוּרֶגֶל הִקְפִּיץ בַּהַפְסָקוֹתפְּעָמִים שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹתבֵּין לְבֵין טְפִיחָה עַל שֶׁכֶםיִהְיֶה בְּסֵדֶר, בּוֹא, אוֹפִים לֶחֶםוְהוּא בָּא, כִּי הִרְגִּישׁ בַּיִתבַּכִּתָּה וְתַחַת עֵץ הַזַּיִתאָמְנָם חוֹלֵם עַל שָׁם, עַל אֵיךְתּוֹךְ יְצִירָה בַּסְּטוּדְיוֹ מִתְלַכְלֵךְוְצוֹבֵעַ לֵב, צוֹבֵעַ תִּקְוָהכָּל עַכָּבָה…

סוּפֶּרְמֶן וּמַלְכַּת הַכּוֹכָבִים הִתְנַשְּׁקוּ, חָכְמָה גְּדוֹלָה,אַחַר כָּךְ טִיְּלוּ בָּרְחָבָה בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת.הִבְחַנְתִּי בְּזוּגוֹת נוֹסָפִים, אוּלַי בִּזְכוּת הַמַּסֵּכָה,עָלַי לַחְבֹּשׁ מַסֵּכָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹתֵר.תַּלְמִיד מִכִּתַּת הָאַסְפֶּרְגֶרִים, מְחֻפָּשׂ לְאִישׁ-זְאֵב וּבְיָדוֹ מַטֶּה,רָקַד לְבַדּוֹ כְּאִלּוּ אַךְ הוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע,פִּיֵּס כָּל מְרִיבָה, הִצִּיל אֶת הָעוֹלָם.