הֶעָרַת מַעֲקָב

כָּתַבְתִּי הֶעָרַת מַעֲקָב:
הַתַּלְמִיד לֹא אָדִישׁ אֲבָל גַּם לֹא נִלְהָב
מִמִּשְׁפָּט פִּיתָגוֹרָס לְמָשָׁל, וּבִכְלָל
נִדְמֶה שֶׁהוּא קְצָת מְרַחֵף מֵעַל
כָּל הַתֵּאוּר הַזֶּה, הַמִּלּוּלִי
שֶׁל גִּלְגּוּל נִשְׁמָתוֹ אֶל גִּלְגּוּלִי
אַתָּה חָכָם אַתָּה אָהוּב, כָּתַבְתִּי, שָׂמֵחַ וּבָרִיא
מַבְטִיחַ שֶׁנֵּצֵא לְהִתְפַּעֵל מִלֹּעַ הָאֲרִי
אַתָּה מֵבִין אַתָּה יוֹדֵעַ, שְׁנֵינוּ כָּאן יַחַד
מְנַסִּים לְהַשְׁאִיר בַּצַּד אֶת הַפַּחַד