נַצְנַצִּים

יֵשׁ לִי מַחְבֶּרֶת הֲכִי מְסֻדֶּרֶת
כָּל נֻסְחָה בָּהּ אֲנִי מַקִּיפָה בְּמִסְגֶּרֶת
אֲפִלּוּ מְקַשֶּׁטֶת אֶת הַשּׁוּלַיִם
בְּצִבְעֵי פֶּחָם אוֹ בְּצִבְעֵי מַיִם
וּקְצָת נַצְנַצִּים וּשְׁתֵּי טִפּוֹת בֹּשֶׂם
כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הָרֹשֶׁם
הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִגַּשׁ אֵלַי פִּתְאוֹם:
"הֵבַנְתְּ אֶת מָה שֶׁהִסְבַּרְתִּי הַיּוֹם?"