סוג של מכונה

אחרי שביקשתי לשבת בשקט ולקום בשקט,
להצביע בשקט ולהתעטש לבריאות,
אחרי שהתפרצתי לתוך חלום וגנבתי מכם
(מצטער, לא בכוונה) עוד מילימטר של נשמה,
אחרי שיריתי מבט (כמו שעושים בגן חיות
או, אם אין ברירה, בטלוויזיה) על ליטוף עדין
שאין חשוב ממנו באותה שנייה,
אחרי שהלכתי קדימה-אחורה ואחורה-קדימה,
יותר לוחם מאשר מפייס (סליחה, לא בכוונה,
גם אני סוג של מכונה), אני אומר לכם,
מתוך פיכחות של עץ שעבר על בשרו
לפחות שבעה חורפים: אֶהֱבוּ בלי למצמץ!