פִּיל וּמְקָרֵר

שָׁאַלְתִּי אֶת דְבִיר מַדּוּעַ הוּא אִחֵר,
עָנָה לִי: "הִכְנַסְתִּי פִּיל לִמְקָרֵר."
הִסְתַּכַּלְתִּי לוֹ בָּעֵינַיִם, הוּא הִסְתַּכֵּל אֵלַי,
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַפִּיל שֶׁלּוֹ מְרַחֵף מֵעָלַי,
"זוֹ חִידָה", הוֹסִיף, "נִרְאֶה אוֹתְךָ פּוֹתֵר –
בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים, לְהַכְנִיס פִּיל לִמְקָרֵר."

מְאֻתְגָּר, הִתְלַבַּטְתִּי מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל,
הֲרֵי מְקָרֵר קָטָן בְּהַרְבֵּה מִפִּיל…
הַמֵּצַח הִתְקַמֵּט, מְחַפֵּשׂ אַחַר הַטְּרִיק,
כֻּלָּם בּוֹחֲנִים, הַלֵּב פִּתְאוֹם מֵעִיק,
שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים בְּדִיּוּק? לֹא נֻסְחָה?
כִּמְעַט הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁפָּתַחְתִּי בְּשִׂיחָה.

שְׁאָר הַתַּלְמִידִים, הַיְּקָרִים לִי גַּם כֵּן,
הִתְאַפְּקוּ לֹא לִרְמֹז, אֲפִלּוּ לֹא לְסַמֵּן;
הִזְדַּמְּנוּת כָּזוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא מְפַסְפְסִים –
דְבִיר אִחֵר, וְהַמּוֹרֶה הוּא שֶׁמַּרְגִּישׁ לֹא נָעִים!
הֵם חִיְּכוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי, חֲכָמִים וּמְרֻצִּים,
עַכְשָׁו זֶה אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְצִיא תֵּרוּצִים.