רוחמה בחייאת

בחייאת רוחמה, אמרתי למורָה,
וקיוויתי שבזאת אני נפטר מהצרה,
בסך הכל השמטתי פרט קטן –
זה האגרוף שלי ששבר את השולחן.
אבל רוחמה, רוחמה בחייאת,
היא נתנה בי את אותו מבט,
וידעתי, כמעט לבטח, שזה אבוד,
כי אמת אצלה חשובה מכל לימוד.
גם אין "בפעם הבאה…שתדע!"
כשמדובר על יושר, היא פשוט אגדה,
ולא אכפת לה אם בבית זה בסדר
ושלא שולחים אותי על כך לחדר.

את הנעשה מסובך להשיב.
גם אם לעולם יותר לא אשקר,
אני שקרן עד שניפגש בגלגול אחר,
וזה יכול לקחת די הרבה זמן,
כי עוד אין לי אפילו התחלה של זָקָן,
אך בזכות זאת למדתי לקח –
לא כל דבר נתון לְמִמְכָּר וּלְמֶקַח,
בחייאת שרוחמה צודקת,
שעם רמאים היא לא משחקת.
זהו. עכשיו אחרי המקרה המבזה,
יהיה קשה להעיר צחוק מתגלגל כזה,
הצחוק של רוחמה שכולם מכירים,
בתנאי כמובן שאינם משקרים.

[נ"ב]
כדי לנסות לעזור לאחרים,
אעבוד בחופשה בָּחלומות ובבקרים,
אקנה לה עדיליון עשוי זהב מְאַלֵּף,
שיסנוור את מי שמתכנן מולה לסלף.