"והפונקציה שהכי אהבת?" שאלתי תלמיד,
הוא הסתכל סביב, אל חבריו, ראשו הניד,
"שמע, עברתי תהליך", בביטחון השיב,
הרמתי גבה, לא ידעתי איך להגיב,
תהליך זה פונקציה?! שאלתי את עצמי,
מסובכת? פשוטה? משהו עממי?
ובאיזה גוון של תהליך מדובר –
ירוק בקבוק, ורוד, אולי צהוב מדבר?
"היו לי חששות", הוסיף, "יהיה עמוס? מיותר?
תקופת מתמטיקה שלמה, בחורף, כשקר…"
"אבל הסתדר לטובה", נשם, התרווח בכיסא,
"הצלחתי להגיע ולהרגיש שאני עושה."
והפונקציה? רציתי לשאול אבל התאפקתי,
החלטתי לשמור על שיח קומפקטי,
ואז היא התפרצה: "אפשר לומר שנהניתי!"
מיד החסרתי פעימה (זה בסדר? זה אתי?)
"כן, על הבוקר, כמה תרגילים לחימום,
זה ממש נחמד לחפש נקודת מקסימום"
"ואם אתה מוצא, אז בכלל אתה עף…"
(פתאום תלמיד אחר את הדברים שלה חטף)
וההוא שלידו דוחף לו מרפק,
תרגיע אחי, עם כל הגוף צוחק,
ועוד דברים נאמרים, ויש דברים שמסתתרים,
נגלה אותם ודאי בהמשך,
תלמידי היקרים, יש צלצול, אני הולך.
כתיבת תגובה