אִם נִכְנַסְתְּ לַשִּׁעוּר בְּרֶגֶל יָמִין,
וְתִהְיִי כְּכָל שֶׁתִּהְיִי אָדָם מַאֲמִין,
סָבִיר שֶׁלֹּא תֵּצְאִי מִמֶּנּוּ בְּהִתְרוֹמְמוּת רוּחַ,
כִּי מֻחְלָט מִדַּי זֶה לֹא מַסְפִּיק פָּתוּחַ.
אִם נִכְנַסְתְּ בְּרֶגֶל שְׂמֹאל בְּטָעוּת,
מְפַנְטֶזֶת שֶׁאַתְּ כָּאן בִּשְׁבִיל שִׁנּוּי וּמַהוּת,
שֶׁאֱלוֹהִים יַעֲזֹר לָךְ, זֶה כַּנִּרְאֶה יִתְגַּלְגֵּל
לְתַלְמִידִים בּוֹהִים וְשִׂיחָה אֵצֶל הַמְּנַהֵל.
אִם הֵעַזְתְּ וְנִכְנַסְתְּ בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם,
הַצָּרָה תִּהְיֶה גְּדוֹלָה שִׁבְעָתַיִם,
כִּי מִי אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ? מְנַסָּה לְהוֹרוֹת
בְּנִגּוּד לְתָכְנִית שֶׁקָּבְעוּ שָׂרִים וְשָׂרוֹת.
וְהָיָה אֶת הַהוּא שֶׁנִּכְנַס עַל שְׁתֵּי יָדַיִם,
בַּהַתְחָלָה אֲפִלּוּ מָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם,
אֲבָל הַשֵּׂעָר הַמְּבֻלְגָּן וְהַחִיּוּךְ הֶהָפוּךְ…
שְׁמַע גִּ'ינְגִ'י – לְזֶה אַתָּה קוֹרֵא חִנּוּךְ?!
כתיבת תגובה