שבעים ותשע ושמונים

שבעים ותשע ושמונים
הם לא אותו מספר.
הרוב יַחְלְקוּ עליי,
במיוחד כשמדובר בציון לתעודה,
וזה בסדר, גם אני פּוּלְמוּסָן.
אבל לא בעניין זה.
המרחק בין שבעים ותשע לשמונים
(בבסיס עשר ובסקאלה לינארית)
הוא כמו המרחק בין אפס לאחד.
בין כלום למשהו.

את העיגול של התשע תמתח כלפי מטה,
אומרים לי, וּבַשֶּׁבַע, פשוט תעגל פינות.
נכון, אני עונה, אבל תראו –
זה כמו שמונים שעבר ניתוח פלסטי חובבני.
שבעים ותשע ושמונים
הם לא אותו מספר, גם אם מותחים.

בכלל, אם נמתח כל דבר,
אז לא יהיה יותר כמעט.
אפילו לא בשמורות טבע.
ייכחד.
יהיו רק חתול שתפס עכבר,
טיל ששוגר ותינוק מכוער.
לא נפגוש עוד כוס שכמעט נשברה
או פודל שכמעט אכל את השטיח!

*

לספקנים הרציניים באמת,
אלו ששנתם נודדת:
הניחו שבעים ותשע ושמונים
על שני צידיה של נדנדה מאוזנת.