רובינשטיין

בְּסוף הטכניון וההייטק, ממש בַּקָּצֶה,
כשבאמתחתי מאה מאמרים ופטנטים
שמרוב אינטרנט אף אחד כבר לא מוצא,
אחרי אישה, ילדים, רידג'בק גזעי,
קְרוּז ומנהל בנק די מרוצה,
אשב לכתוב שיר קצר, אולי ארבע שורות,
על כך שבכיתה י', אצל רובינשטיין,
את פי אף פעם לא הייתי פוצה.