בצידו האפל של השיעור,
בכיו הולך ומתמלא ומתרוקן ושוב.
שָׁקֵט כִּשְׂרָף.
געגועיו לכחול רקיע,
לטעמם של תותי-בר,
לריקוד בגשם ולטיפוס על עץ.
כמה אֱנוֹשִׁיּוֹת יש בטיפוס על עץ!
זהוב השיער,
הנה אקפל חללית מנייר
ואשלח על גַּבָּהּ סלסלת לימונים;
ריחם מסוגל לנצח אפילו תהום.
כתיבת תגובה