חֹר בַּיַּלְקוּט

אַבָּא קָנָה לִי יַלְקוּט,
אוּפְּס, יֵשׁ בּוֹ חֹר לֹא גָּדוֹל,
"צָרִיךְ לְהַחְלִיף," אָמְרָה אִמָּא,
"קָנִינוּ אוֹתוֹ לֹא בְּזוֹל."

רָצִיתִי שֶׁלֹּא, שֶׁיַּשְׁאִירוּ,
אוּפְּס, אֲנִי כֹּה נִרְגָּשׁ,
אֲפִלּוּ יִתְלַכְלֵךְ מִילְיוֹן פְּעָמִים,
הַחֹר יִשָּׁאֵר חָדָשׁ.