מדליה

[א]
אוי כמה מוגבל אני
בפרשנותי את המבט שלו, שלה.
כן. לא מתאמץ להסתיר, לא עוד לטייחַ.
הניסיון להבחין בין ברוגז לשולם,
בין אמונה לסָפֵק, בין עכשיו לאחר כך…
יומרנות לשמה!
לא ציני בכלל.
כה מוגבל, אני אומר לכם,
עד שבקלות יכולתי להשתבץ
לאוליפיאדת המורים בעלי המוגבלויות.
ואפילו לזכות במדליה.

[ב]
"מי הקשיב היום לציפורים?"
זו אחת השאלות בהן אני נעזר
כדי לקחת את המתמטיקה,
לקפל אותה, לתחוב לכיס ולהוציא ממנו
משהו שמריח כמו ההרים של היידי.

ליאור מביטה עכשיו אליי או דרכי.
"הכל בסדר?" אני שואל בהיסוס,
ומצניע את המדליה מתחת לחולצה.