תַּחַת עֵץ הַתּוּת

בְּפִנַּת הַמְּעַשְּׁנִים, שֶׁהִיא כַּמּוּבָן מִחוּץ לַחֹק,
תִּמְצְאוּ תָּמִיד עֲרֵמוֹת שֶׁל צְחוֹק.
אוּלַי זוֹ הַנְּגִיעָה בַּפֶּשַׁע, אוּלַי אֵלּוּ טַבְּעוֹת הֶעָשָׁן,
מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲלוּל, סָבִיר שֶׁיְּבַקֵּר גַּם כָּאן.
נָכוֹן, שִׁעוּר חֶשְׁבּוֹן זֶה חָשׁוּב, וְגַם שִׁעוּר תָּנָ"ךְ,
אֲבָל חִבּוּק, כִּיף וּצְחוֹק, יְכוֹלִים לְהוֹעִיל כָּל כָּךְ.