מַפְרִיעַ לִי רַעַשׁ, מֵצִיק גַּם הַשֶּׁקֶט,
לָכֵן אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתָּךְ תּוֹפֶסֶת.
בִּכְלָל, תּוֹפֶסֶת זֶה משחק לִילָדִים
שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים לְדַבֵּר.
יְלָדִים שֶׁמַּעֲדִיפִים לָרוּץ.
הֵם מְחַזְּקִים אֶת הָרַגְלַיִם וְאֶת הָרֵאוֹת טוֹב טוֹב;
נוֹשְׁמִים עוֹד וְעוֹד וְעוֹד…
אֶת כָּל הָאֲווִיר שֶׁבַּסְּבִיבָה, וְעוֹד קְצָת.
וְגַם, אִם פַּעַם יָבוֹא מוּלָם הִיפּוֹפּוֹטָם אֵימְתָנִי,
אוֹ מְנַהֵל בֵּית-סֵפֶר עַצְבָּנִי –
עָדִיף לֹא לְדַבֵּר. עָדִיף לָרוּץ.
יוטיוב: תופסת
כתיבת תגובה