קשה יש רק בלחם

כשיוסי¹ אומר, אני לא ממהר לבטל את דבריו או לאטום אוזניים,
כי פעם, כשנהגתי כך, פעם אחת, התחרטתי פעמיים.
"אפיתי לכם לחם, אבל היום אני מַרְשֶׁה, ללעוס בסבלנות רק את הקשה."
"שימו לב," יוסי אומר, כאילו את הקשה של הלחם הוא מְדַבְרֵר –
"לא אידיאלי, אולי אפילו בנאלי, אבל יש בו, בַּקּוֹשִׁי, משהו אוניברסלי. בחיי."

יוסי והשטויות שלו.
הנה דוגמה: "אל תתקשרו אליי בשישי, אני בַּחוּמוּס!"
ומה אם התגעגענו? אה יוסי? מה אם התגעגענו?

אז אנחנו לועסים, מכל הלב, כי הוא דיבר על התגברות ומאמץ,
כי שיעור חינוך וזה חשוב ויוסי כאן כל כך נמרץ,
כי "קשה יש רק בלחם" התעקש, עד היום אני בבהירות זוכר,
וגם איתו ניגב חומוס וכל דבר אחר.

¹ מורה לספורט ומחנך, אשף תשבצי היגיון, מאלה שמצטטים סצנות מ'סיינפלד' בכל הזדמנות (אפילו בלי שתדגדג אותם), יעץ לי פעם לבחור את המלחמות שלי, עצה טובה.