כשהיינו מוקפים פרדסים,
התמסרות באה בקלות יחסית.
פחד היה כמעט חסר משקל.
ישבנו בַּכיתה,
כפי שיושבים בְּכיתה מוקפת פרדסים.
אנחנו וגברת פִּיטֶרְסוֹן.
"שימו לב," נהגה לומר,
שנייה לפני שֶׁנַּעֲנֵינוּ.
העונות סוככו על הפרדסים
שסוככו על גברת פִּיטֶרְסוֹן שסוככה עלינו.
ה-בגדכפ"ת במבטא וּוֶלְשִׁי,
הָלַם את חולצותינו המשובצות
ואת שִׂמְלָתָהּ השקופה למחצה.
גברת פִּיטֶרְסוֹן הישרה.
לאן נעלמנו.
כתיבת תגובה