ציונים זה לא הכל

דווקא כן.
ציון נמוך תמיד מעצבן,
אתה רוצה להתלונן,
כמעט שונא את הבוחֵן.
אחר כך אתה לא ישן,
"אם רק הייתי מתכונן…"
לא ניתן עוד לתקן.

דווקא כן.
המנהל בכסאו מתאונן,
אחראי בגרויות מתארגן
קפדנות מורים למתֵן –
"עוד כמה נקודות, תיתן?"
כלומר, תן!
הרי כך שְׁחוֹר ציון מגן,
הופך פתאום לאבן חן.

אכן.
ואיש לא יזכור את הבוחֵן,
המורה שידע להתבונן,
שהתלבט שוב כיצד לכוון,
שניסה בכל דרך לאמֵן,
שהיה אל תלמידיו הוגן,
שעכשיו הוא בחוץ, מעשן.