פִּיקוֹלוֹ

מָה הֵבַנְתִּי אָז, בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר,
כְּשֶׁבָּרֶקַע מִתְרוֹמֵם אַט אַט הַקֵּיסָר שֶׁל בֵּטְהוֹבֶן
וּמְמַלֵּא אֶת הַפוֹרְד הָאֲדֻמָּה שֶׁלָּנוּ.
אָדֹם-צֵ'רִי.
אֲנִי וְאַבָּא.
לֹא הֵבַנְתִּי כֵּיצַד מַנִּיחִים צְלִילִים בְּתוֹךְ קַלֶּטֶת;
לֹא הֵבַנְתִּי אֶת רִקּוּד הַצִּילִינְדֵרִים,
אֵיךְ הֵם יוֹנְקִים וְדוֹחֲסִים וְנִיצוֹץ וְבּוּם
וּבֶטַח שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי אֶת הַמּוֹרִים.
אֲנִי מַעֲדִיף לְצַיֵּר כִּסֵּא שֶׁל מֶלֶךְ וְלָשֶׁבֶת עָלָיו,
מֵאֲשֶׁר לְהַקִּיף בְּעִגּוּל אוֹתִיּוֹת אֶהֱוִ"י.
מַעֲדִיף לִכְתֹּב מִכְּתָב לְפִיבּוֹנָצִ'י.
גַּם 'יוֹם' וְ'לַיְלָה' לֹא הֵבַנְתִּי,
אֲבָל כְּבָר הָיוּ בְּאַמְתַּחְתִּי אֵי אֵלּוּ רְמָזִים.
הֵבַנְתִּי שֶׁלְּאַבָּא יֵשׁ כָּתֵף, וְהִיא שֶׁלִּי כְּשֵׁם שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ.
כָּתֵף אֵלֶיהָ אוּכַל לָשׁוּב אַחֲרֵי הַמּוֹרִים
וְאַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה וְאַחֲרֵי שֶׁשַּׁבְתִּי.
וְאִמָּא, שֶׁמֵּאָז 'הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת',
בְּתֹם אוֹבֶרְטוּרַת שִׁקְשׁוּק הָרַכָּבוֹת וְהַמַּחֲנָק,
כָּל סַמְלִיל מֶרְצֵדֶס נִדְמֶה בְּעֵינֶיהָ לְפֵּנְטַגְרַם דּוֹקְרָנִי.
אִמָּא'לֶה.

אֲנִי וְאַבָּא, כָּל אֶחָד בְּחַדְרוֹ
(וְלִפְעָמִים יַחַד בַּסָּלוֹן, הוּא אֶל הַסַּפָּה וַאֲנִי אֶל כְּתֵפוֹ),
הָיִינוּ שׁוֹרְקִים אֶת הָאֵמְפֵּרוֹר,
לֹא כְּדֵי לְהַכְעִיס אֶת אִמָּא, וְנִרְדָּמִים.

אַחַר כָּךְ תָּקוּם הַתִּזְמֹרֶת הַסִּימְפוֹנִית חֵיפָה,
וְאַבָּא, עִם כָּל הַמֶּטֶר תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שֶׁלּוֹ,
יִלְמַד לְנַגֵּן בְּפִּיקוֹלוֹ.