שקדים

[א]
חלפו שנים מאז לעסנו יחד שקדים.
חילקתי ארבעה לכל אחד. מי שרוצה. סמכו עליי.
לכבוד ט"ו בשבט? הופתעו.
לא. לכבוד המסתורין.
עשיתי בבית כמה נסיונות, אני מסביר,
ומסתבר שלאחר כדקה וחצי, ממוצה הטעם מן השקדים.
בדרך כלל, אתם יודעים, לועסים כמה שניות ובולעים.
ממהרים להמשיך הלאה.
(ילדים קטנים וזקֵנים ממהרים קצת פחות)
במשך זמן הלעיסה הזה, הטעם מתפתח.
מקבל ניואנסים. נשבע.

אל דאגה, הבאתי קיסמים.
עכשיו גם אלו עם מְיַישְׁרֵי השיניים מרגישים בטוחים.
מוכנים? למי יש סטופר?
דקה וחצי, כן? בלי לבלוע. ללעוס ב ס ב ל נ ו ת.
ואז לעסנו. שלושים נערים ונערות ואני.
שיעור מתמטיקה. המתמטיקה של הגילוי.

מי שלא ראה שלושים ואחד אנשים,
לועסים שקדים בשקט, בנחת ובחיוכים –
עוד לא ראה את כל הדברים המצחיקים בעולם.
בלי לבלוע. ללעוס בסבלנות.
שקד. ממש שקד. מלך השקדים. קצת קוקוס.
פינה קולדה. חוף ים זהוב. ריקוד ממבו.

כן, בטח. כמה קיסמים שתרצו.
איך היה? בלעת לִפְנֵי? לא נורא.
צדקתם. גם לכבוד ט"ו בשבט,
אך בעיקר לכבוד הידיעה החדשה שלנו,
שיש דברים, המון דברים, כאן, ממש מתחת לאף,
כמו גאומטריה אוקלידית למשל,
הדורשים חקירה, תעוזה וסבלנות רבה
בכדי לחשוף את טעמם המיוחד.
רושם על הלוח תאריך וכותרת: פונקציות רציונליות.

[ב]
זה פאב בפתח תקווה, על שם אוסקר ויילד, יליד דבלין.
זו בירה גינס. גם היא נולדה בדבלין.
חצי ליטר, קרה, קצף בראש הכוס, טעם מריר נפלא.
באתי לפאב כדי לטייל.
זו גלי, היא באה למלצֵר. את עוֹשָׂה צחוק? בטח שזוכר!
הייתה תלמידתי אז. מגמת קולנוע.
ישבה מקדימה, ליד רוני.
אי אפשר לא לזכור ציחקוקים כאלו.
ואז צבא ועכשיו עבודה ואחר כך אולי לימודים, אולי דבלין,
אולי פתח תקווה ואולי אוסקר.

לא שוכחים את השיעורים איתךָ.
פניה זורחות, כאילו גם השמש נכנסה רגע לְדרינק.
'שיעור השקדים'. הרגתָ אוֹתָנוּ. תָנוּ, תָנוּ, תָנוּ, תָנוּ…
אפשר צ'ייסר, בשמחה. עכשיו שנינו סְמוּקִים.

ראו גם: לפתוח את הלב בדרכים יצירתיות