ענקים שקופים

והיא תאמר לךָ, בעוד עשרים שנה:
מדוע לא לקחתָ את ידי?
תחת השולחן, יד רכה הושטתי,
הקירות ראו, ליבי היה עֵד.
לא תוכל להתכחש.
ותאמר:
על הלוח נחו דמויות צֶ'כוֹבִיוֹת, זוכר?
אחת שאפּהּ כה ארוך וחד
נשפה בעורפי ודקרה ודקרה
והושטתי יד רכה וצימאון
ואתה התהוללתָ עם דמויות מתות.

או שתאמר לךָ:
למה לא הושטתָ לי יד?
כן. מעל השולחן. כמו גבר.
שילך לעזאזל המורֶה!
שילכו לעזאזל הנוסחאות שעל הלוח
וגם אלו שלא. שילכו.
למה לא אמרתָ: זה רק אני ואת.
עכשיו. לתמיד.

היא תאמר, אתה תחבק ותשתוק.
תשתוק ותחבק.

והיא תאמר:
זוכר שהוא דיבר על מידע וידע?
על ענקים שקופים שמהלכים בינינו?
אִינְפוֹרְמֵיישֶׁן זה לא נוֹלֵג', הדגיש,
עם ש' שמתגלגלת באנגלית.
זוכר שהוא דיבר על חוכמה
ואמר שאולי אהבה היא מעל הכל?