לְפָחוֹת מְבֻגָּר אֶחָד

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא מְדַבְּרִים, יֵשׁ כָּאֵלּוּ דְּבָרִים.
לֹא עִם הַיּוֹעֶצֶת, לֹא עִם אַף אֶחָד מֵהַמּוֹרִים.
דְּבָרִים בֶּאֱמֶת כּוֹאֲבִים אוֹ מְסֻכָּנִים מְאוֹד,
עַד שֶׁלֹּא נַרְגִּישׁ נוֹחַ, עָדִיף לִשְׁמֹר בַּבֶּטֶן, בַּחֹשֶׁךְ, בְּסוֹד.
עִם זֹאת, בְּכָל "בֵּית-סֵפֶר", שֶׁאָכֵן רָאוּי לְהִקָּרֵא כָּךְ,
חַיָּב לִהְיוֹת יְסוֹד שֶׁלֹּא כָּתוּב בְּאַף נִסְפָּח.
יְסוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹף, אֶלָּא בְּכֵנוּת אֵלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל,
יְסוֹד שֶׁאֵלָיו אָמוּר, בְּכָל בֹּקֶר, הַמְּנַהֵל לְיַחֵל –
אַף תַּלְמִיד, אַף תַּלְמִידָה, לְעוֹלָם לֹא יַרְגִּישׁוּ לְבַד.
תָּמִיד יִסְמְכוּ עַל אָזְנָיו וְלִבּוֹ שֶׁל לְפָחוֹת מְבֻגָּר אֶחָד.