קֻמְקוּם מְעוֹפֵף

לָמָּה לֹא בַּיִת עַל עֵץ,
הָיִינוּ יְכוֹלִים סְבִיבוֹ לְהִתְרוֹצֵץ –
רְאוּ, עָנָף אָרֹךְ, זֶה קָצָר,
עַכְשָׁו מְעַט חַם, בַּלַּיְלָה יִהְיֶה קַר.

לָמָּה לֹא סִירַת מְשׁוֹטִים,
עָלֶיהָ, תַּחְתֶּיהָ, הָיִינוּ רוֹקְדִים –
רְאוּ אֶת הָאֹפֶק, שָׁם רָחוֹק,
בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם מְקֻבָּל אוֹתוֹ חֹק?

לָמָּה לֹא קֻמְקוּם מְעוֹפֵף,
שְׁאִיפָה נִזְדַּקֵּף, נְשִׁיפָה נִתְכּוֹפֵף –
רְאוּ כֵּיצַד בְּלֵב הֶעָנָן,
כָּל קֶרֶן צוֹחֶקֶת, זֶהוּ צֶבַע לָבָן.

לָמָּה לֹא כִּתָּה עֲגֻלָּה,
מָה הֶקֵּפָהּ, זוֹ בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה –
רְאוּ, יָד בְּיָד כֻּלָּנוּ אֶחָד,
כָּךְ מִי שֶׁבּוֹדֵד אֵינֶנּוּ לְבַד.