לא גְּרַנְדְּיוֹזִי

צריך להצניח את המורים.
גברים ונשים כאחד.
מן השמיים הגבוהים, בכל בוקר,
אל מפתני כיתותיהם.
בחליפות טוויד מחויטות
וכובעים צבעוניים מקושטי-נוצה,
נחיתה מדויקת, אך לא גרנדיוזית.
תלמידים יעניקו למורה
זר פרחים שקטפו,
יֵצאו סביבו בריקוד שבטי:
אוּ-הַא! אוּ-הַא! אחר כך יחד איתו
בקולי קולות סביב הכיתה:
אוּ-הַא! אוּ-הַא! אוּ-הַא!
אז ישליך המורה את הזר באוויר,
הפרחים יעופו לכל עבר,
יהיה כבוד, יהיו הבנה וְהִדָּבְרוּת,
נוכל בלב שלם להתחיל.