טמטום

בעלי הנפש הפילוסופית,
יֵשבו תמיד בצידי הכיתה.
המרכז משעמם אותם,
כולל המורה, הלוח השָׁחוּק
ושעון המחוגים המקרטע שמעליו.

שוליים הם הדבר האמיתי,
אומרות עיניהם – ברק, חדוּת,
לוגיקה, האמ-אמא של הלוגיקה!
ביקורת, ביקורת על הביקורת.
הטמטום כולו שוכן במרכז. אַפְּרִיּוֹרִי.

אני צועד ימינה, משתהה,
צועד בנחת אל המרכז.
שמאלה מתון, משתהה, למרכז.
נפשי אליהם, כמובן, אך אני מתעקש:
הַגְדִּירוּ 'שוליים', הַגְדִּירוּ 'כולו'.
הַגְדִּירוּ 'טמטום'.