הרמת כּוֹסִית

כשמתכנסים בהפסקה הגדולה שלפני החג,
והשולחנות מהודרים והחדר ממוזג,
כשמדברים בשבחם של מאמץ והתעלוּת והתנדבות
וכל אחד מכם יכול למרות שזה לא פשוט,
כשכּוֹסִיוֹת יין קטנות מנסות לרגע לעצור את הסחרחרה,
ולטפוח על השכם לכל מורֶה ומורָה.

אם כבר נפגשים, בשבחינו המורים לְדַבֵּר,
כדאי מכל הלב עדלאידע להשׁתכר.
אולי חלקינו כך נפרושׂ כנפיים, נתחיל באִידִישׁ לזמר,
וכשנשוב מן הזמירוֹת נרצה להשתדל יותר.

אז נכון שאחרי שהנפנו בכל הכוח כּוֹסִית,
סביר בהחלט שלא נוכל ללמד חשבון ועברית,
אבל מה הם נוֹשא ונשוּא, עבר והווה או כפל וחילוק,
לעומת קצת אלכוהול שנותן לך חיבוק.
מה הן כמה שעות בְּטֵלוֹת לעומת התרוממות-רוח,
לעומת תחושה שאנחנו במקום נפלא ובטוח.