בעיית תנועה

נערה מאוהבת בקצהו הצפוני,
נער מאוהב בקצהו השני.
זה לקראת זו יוצאים לפנות בוקר,
פניהם אל האופק, שם מחכה אושר.
היא הולכת לאט ושרה לאט,
הוא הולך מהר ולא שר כמעט.
בשמורות יפיפיות ונקודות תצפית,
שניהם עוצרים להריח, להביט.
שביל ישראל. איזו חידה!
לנפלאות הטבע יש לומר תודה.
הלילה יורד, עייפות היא זמן לישון,
נקים אוהל, נרחיב לב, נפתח חלון.
הירח משועשע, מנסה לחשב,
מתי יפגשו האהובה והאוהב…

יומן המסע שלה מתמלא:
אתה כמו עץ שדה, כמו נחל קסום,
שהגיע אליי מן הקצה של היקום.
אתה קורן, חכם, רגיש, הגון,
בבוא העת, נכין יחד פיתות בטאבון.
היומן שלו מתאייר:
שתי דמויות בלי פרצוף, לא יותר.
שמש. ציפורים מצייצות זו לזו אהדה.
באיזו שעה יֶאֱחַז הוא בידה?