בְּעָיוֹת מִלּוּלִיּוֹת

מִי מְפַחֵד מִבְּעָיוֹת מִלּוּלִיּוֹת,
מוּלָן רוֹצֶה כִּמְעַט לַחְדֹּל וְלֹא לִהְיוֹת.
הִנֵּה קָשְׁרוּ תַּפּוּחַ, עֲפִיפוֹן וָאֳנִיָּה,
בְּאַרְבַּע שַׂקִּים עִם סִימָן שְׁאֵלָה,
וְלֵךְ תִּתְפַּלֵּל עַכְשָׁו לְאֵיזֶה אֵל אוֹ אֵלָה.
שֶׁיִּלְחֲשׁוּ, שֶׁיַּעַזְרוּ לְךָ לְהָבִין,
אֵיךְ מַתִּירִים מִין קֶשֶׁר כָּזֶה, עָדִין;
שֶׁיְּכַוְּנוּ אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים,
אֶל אֲשֶׁר בָּרוּר אַךְ נֶחְבָּא בֵּין הַמִּלִּים.

מִי מְפַחֵד מִבְּעָיוֹת מִלּוּלִיּוֹת עוֹד מֵהֱיוֹתוֹ יַלְדוֹן,
עוֹמֵד בַּפִּנָּה, מְנֻזָּל, מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת נָכוֹן.
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נָכוֹן,
אֵיךְ בִּכְלָל אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נָבוֹן כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת צוֹרַחַת,
וְלַמְרוֹת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה, אֶת הַדֶּלֶת לֹא פּוֹתַחַת.

מִי מְפַחֵד מִבְּעָיוֹת מִלּוּלִיּוֹת כְּמוֹ מִשֶּׁבַע שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת,
וְלֹא יַעֲזֹר אִם תָּנִיף מוּלוֹ אֲפִלּוּ קְטֹרֶת.
כִּי לִקְטֹרֶת פְּנֵי אֵלִים, וְאֵלִים לֹא מְגַלִּים,
אֶת מָה שֶׁבְּלִבֵּנוּ מַסְתִּירִים הַצְּלָלִים.

אֲנִי יוֹדֵעַ –
יֵשׁ מְחִיר לַעֲמֹד חִוֵּר מוּל סִפּוּר בִּלְתִּי פָּתִיר.
מְחִיר הַדְּמָעוֹת, מְחִיר הַשְּׁתִיקָה,
מְחִיר הַסּוּפָה הַזּוֹ הַנִּקְרֵאת תְּעוּקָה.
וְלֵךְ תִּהְיֶה יְצִירָתִי עַכְשָׁו כְּמוֹ מַלָּח,
עַל אַף שֶׁאָבִיךָ לֹא הָיָה יַמַּאי (וּבֶטַח לֹא מְמֻלָּח),
אֶלָּא סָתַם אָדָם פָּשׁוּט, מִן הַשּׁוּרָה,
שֶׁמּוּל סִימָן שְׁאֵלָה תָּמִיד חִפֵּשׂ תְּאוּרָה.
כָּךְ צָרִיךְ, אֲנִי כִּפְלַיִם חוֹשֵׁב,
לַעֲמֹד זָקוּף, אַמִּיץ, כִּמְעַט אוֹהֵב…
לְהַמְתִּין בַּסַּבְלָנוּת שֶׁהַמִּלִּים יִתְפַּשְּׁטוּ,
וְנִיחוֹחוֹת אָבִיב יַעֲטוּ,
שֶׁיִּצְעֲדוּ לְצִדְּךָ עִם תַּרְמִיל וּמַקֵּל,
כִּי אֶל מִחוּץ לַפִּנָּה הִצְלַחְתָּ לְהִשְׁתַּחֵל.